מירוץ נגד ההידרדרות

שיטת העבודה של ריל היא תוצאה של שנים של מחקר ותיעוד קפדניים. בתחילה, איסוף המידע נעשה באופן מסורתי בעזרת עט ונייר, אך בהמשך הורחבה העבודה באמצעות שיטות דיגיטליות ומאגרי מידע. בפועל, ריל מבקר באופן קבוע באתר כדי לבדוק ולתעד את מצבם הנוכחי של המונומנטים. הוא מתעד את המצב הקיים של המבנים ומשווה אותו למקורות היסטוריים.
אך האתגרים הם רבים: לעתים קרובות, מבנה הבניינים נפגע קשות עקב עשרות שנים של הזנחה ותיקונים לא נכונים. חומרים רבים ששימשו בתקופה הקומוניסטית, כגון טיח מלט, התגלו כבלתי מתאימים, מכיוון שהם שומרים על הלחות ומזיקים עוד יותר למבנה. בעבודתו הוא משתמש בשיטות בנייה מסורתיות ומשתף פעולה עם משמרים, בעלי מלאכה והיסטוריונים של אמנות כדי לשחזר את המבנים למצבם המקורי.

היו הצלחות רבות, אך ריל מדגיש כי התהליך הוא ממושך ומלווה בנסיגות. הוא גאה במיוחד בשיקום כנסיות מבוצרות במקומות כמו Schönberg/Dealu Frumos. שם, בזכות שילוב של מומחיות מקצועית ושיתוף הקהילה המקומית, הצליחו להציל מונומנטים רבים.

דוגמה בולטת היא הכנסייה המבוצרת ב-Schönberg, המופיעה גם על עטיפת הספר, ושופצה בין 2010 ל-2014 במימון האיחוד האירופי.

דוגמה בולטת לכך היא הכנסייה המבוצרת בשונברג, המופיעה גם על עטיפת הספר, אשר שופצה באופן מקיף בין השנים 2010 ו-2014 במימון האיחוד האירופי. מאז 2007 היא משמשת גם כמקום הכשרה לסטודנטים לאדריכלות, שיכולים לצבור כאן ניסיון מעשי. אך לא רק הם נהנים מהמבנה ההיסטורי הזה: קהילת שונברג מקדישה מאמצים רבים לשימור ולתחזוקה של הכנסייה המבצרית, כדי לשמר אותה כמקום המהווה מקור זהות לקהילה.

ההשפעה על האזור ותושביו

לעבודתו של ריל יש לא רק ערך אדריכלי, אלא גם השפעה חברתית ותרבותית עמוקה. הקהילה המקומית נהנית מפרויקטי השיקום במובנים רבים. ראוי לציין במיוחד את האופן שבו התושבים המקומיים תופסים יותר ויותר את המורשת התרבותית כחלק מזהותם ומסביבת מגוריהם. באזורים מסוימים, קהילות הכפרים אף לוקחות על עצמן את האחריות לטיפול בכנסיות ובאנדרטאות, דבר התורם לחיזוק תחושת הקהילתיות.

בנוסף, עבודתו של ריל מהווה תמריץ לתיירות, שזכתה לצמיחה ניכרת בכמה כפרים נידחים. בשונברג, אחת הקהילות ששוקמו, נרשמו בשנה שעברה יותר מ-14,000 מבקרים משלמים. הדבר לא רק נתן דחיפה לכלכלה, אלא גם הפך את המורשת התרבותית לחלק חי ונושם מהאזור.

ההיבט הכספי

שיקום אנדרטאות הוא עניין יקר, וריל פועל בדרכים שונות כדי לממן פרויקטים אלה. חלק גדול מהכספים מגיע מהאיחוד האירופי, שכן פרויקטים רבים נתמכים במסגרת תוכנית התרבות והמורשת האירופית. בנוסף, ישנן תוכניות תמיכה ממשלתיות מטעם המכון הלאומי לאנדרטאות (INP) ברומניה, התומך בשימור המורשת התרבותית.
עם זאת, ריל מדגיש כי למרות התמיכה הכספית של קרנות ציבוריות ופרטיות, בהן הקרן התרבותית הגרמנית וקרן כנסיות המבצר בהרמנשטאט, הכספים לרוב אינם מספיקים כדי לכסות את העלויות וההוצאות העצומות הכרוכות בשיקום מלא. אתגרי המימון מחמירים עוד יותר בשל השיפוצים הבלתי נאותים שנערכו בתקופה הקומוניסטית, אשר הוסיפו למבנים צורך בתיקונים נוספים ויקרים.

בנוסף, עבור ריל חשוב מאוד שהקהילות המקומיות וקהילות המולדת, כלומר תושבי הכפר לשעבר המתגוררים כיום בחו"ל, ייקחו חלק פעיל בשיקום ובשימור האתרים ההיסטוריים שלהם. רשת הקשרים הזו והמעורבות החברתית אפשרו לפרויקטים רבים להמשיך להתקיים לאורך השנים. עם זאת, ריל מדגיש כי שימור בר-קיימא תלוי במימון מתמשך על מנת להגן על האנדרטאות בטווח הארוך.

בסך הכל, ניתן לראות כי עבודתו של ריל לא רק מבטיחה את שימור המבנים, אלא גם תורמת לחיזוק הקשר של האנשים למורשת התרבותית שלהם, ובמקביל מובילה להחייאת אזורים שנשכחו עקב הגירה והזנחה.
בספר זה, ריל עשה שירות חשוב לכתיבת ההיסטוריה של האזור. הספר משמש לא רק כמקור יקר ערך להיסטוריה המקומית, אלא גם כעדות למורשת התרבותית של הסקסונים של שבע-הערים. זהו ספר שמנציח את ההיסטוריה של אזור ומנגיש אותה לדורות הבאים.

ADZ | Allgemeine Deutsche Zeitung für Rumänien
הוצג ספר תמונות חדש מאת מרטין ריל
מאת: Vanessa Freihammer