מתחם Corabia Pirates Beach Club Avrig
12 יולי 2024בלו את חופשת החורף בארמון ברוקנטל
2 אוקטובר 2024טירת Sturdza של Miclăușeni היא תכשיט ארכיטקטוני, אבל גם אזור יפה מאוד שבו אתה יכול בקלות לבלות חצי יום.
בטיול שלי ביאסי, Miclăușeni היה בראש רשימת המקומות שרציתי לבקר בהם. המלצתי כאן על יותר מ-15 אתרים ביאסי וסביבתה.
טירת האגדות הזו ממוקמת כ-65 קילומטרים מיאסי והיא פשוט יפה! אחוזת סטורדזה במיקלאוצ’ני כוללת גם מנזר יפהפה, לינה ומסעדה בה תוכלו לסעוד. כאן אכלתי את לחם המרווה הראשון שלי ושתיתי את הלימונדה הטובה ביותר עם סירופ ורדים, שנקטפה ישירות בגן המנזר. הבמאי סרג’יו ניקולאסקו צילם כאן גם כמה סצנות מהסרט “אוריינט אקספרס” משנת 2003.
הטירה הנוכחית נבנתה על ידי ג’ורג’ סטורדזה ומריה ג’יקה ב-24 שנים (1880-1904) בסגנון ניאו-גותי על פי תוכניותיהם של שני האדריכלים הגרמנים יוליוס יוליוס. יש לו ארבע כניסות ו-25 חדרים, והחזיתות מעוצבות בשפע. פסלים שונים, מעילי נשק, דמויות, קרבות וצריחים ניתן למצוא בכל מקום.
אלמנט יוצא דופן ונדיר מאוד בחזית המזרחית הוא שעון שמש. זה מראה מלאך אוחז בשעון שמש שבעבר היה לו מטה. שעוני שמש מסוג זה נדירים מאוד.
ביאסי תמצאו שעון שמש נוסף על חזית הקתדרלה הרומית-קתולית הישנה.
תיירים רבים מרוצים מהיופי החיצוני של הטירה, אך אמליץ גם על סיור מודרך בפנים כאשר זה יתאפשר שוב, מכיוון שחלקה הפנימי של הטירה שוחזר. הייתה לי הזדמנות לבקר בפנים הארץ בהדרכתו של סבסטיאן מרקוצ’י, הידוע גם בשם Conu’ Miclăușanu. הסיור המודרך איתו הוא מחזה אמיתי.
אבל מכיוון שהקירות ריקים ללא היסטוריה, אני מזמין אותך ללמוד על ההיסטוריה של אחוזת סטורדזה.
טירת סטורדזה של Miclăușeni, היסטוריה קצרה
ההיסטוריה של הכפר מתחילה בסביבות שנת 1410, כאשר השליט אלכסנדר הטוב העניק לאדון האחוזה מיקלאוש אחוזה גדולה, שנקראה לאחר מותו מיקלאושני. אט אט הפכה האחוזה לכפר בו מתגוררים חקלאים שעבדו אצל אדון האחוזה. האחוזה עברה מבעלים אחד למשנהו עד שהגיעה לידי משפחת סטורדזה. יואן סטורדזה בנה מחדש את בית האחוזה ב-1755 והקים את הכנסייה הראשונה מוקפת חומה באחוזה. מאוחר יותר השאיר יואן את האחוזה לבנו דימיטרי סטורדזה. הוא זה שהניח את אבן היסוד לספרייה המרשימה במיקלאוצ’ני. הוא גם בנה את הכנסייה הנוכחית, שהושלמה ב-1823.
ההיסטוריה של הכפר מתחילה בסביבות שנת 1410, כאשר השליט אלכסנדר הטוב העניק לאדון האחוזה מיקלאוש אחוזה גדולה, שנקראה לאחר מותו מיקלאושני. אט אט הפכה האחוזה לכפר בו מתגוררים חקלאים שעבדו אצל אדון האחוזה. האחוזה עברה מבעלים אחד למשנהו עד שהגיעה לידי משפחת סטורדזה. יואן סטורדזה בנה מחדש את בית האחוזה ב-1755 והקים את הכנסייה הראשונה מוקפת חומה באחוזה. מאוחר יותר השאיר יואן את האחוזה לבנו דימיטרי סטורדזה. הוא זה שהניח את אבן היסוד לספרייה המרשימה במיקלאוצ’ני. הוא גם בנה את הכנסייה הנוכחית, שהושלמה ב-1823.
בשנת 1869, ג’ורג’ סטורדזה, הילד הצעיר במשפחת סטורדזה, התחתן עם מריה ג’יקה, ולאחר טיול ירח דבש דרך גרמניה, צרפת ואוסטריה, הם חזרו נחושים לבנות מחדש את בית האחוזה במיקלאושן. לקח להם 24 שנים (1880-1904) והלוואה של 100,000 ליי כדי לבנות מחדש את האחוזה החדשה של המשפחה ולהפוך אותה לארמון ניאו-גותי, בסגנון זהה לארמון הנסיך ברוגינואסה, עליו אספר לכם עוד. במאמר מאוחר יותר.
מריה גיקה נולדה באיסטנבול ולמדה שם לצייר. היא ציירה ביד את כל פנים הבית, שחלקו עדיין נשמר. במהלך השנים נשמרו בין כותלי הטירה אוספים מרשימים ובעלי ערך של תלבושות מימי הביניים, כלי נשק, תכשיטים וחפצי אמנות ארכיאולוגיים, ובספרייה יש אוסף של למעלה מ-60,000 ספרים, רבים מהם מהדורות ראשונות או עותקים נדירים ביותר. המוטו של המשפחה הוא: ‘היופי זורח בכל מקום’.
לג’ורג’ סטורדזה ולמריה נולד רק ילד אחד, אקתרינה, שנישאה ל-Șerban Cantacuzino בשנת 1897, אך הוא מת לפני שנולד להם בן.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימשה הטירה כבית חולים צבאי. מריה ואקתרינה היו אחיות והמלחין והמכשיר ג’ורג’ אנסקו ניגן ליד מיטות הפצועים כדי להקל על סבלם.
אקתרינה קנטקוזינו ניהלה את האחוזה עד 1944, אז עזבה את הארמון כשהחזית התקרבה. באותו חורף, הרוסים אכסנו אסירים גרמנים והרסו את הארמון. הספרים יקרי הערך שנאספו במשך דורות הועלו באש. חלקם נמכרו בטארגו פרומוס כאריזות לסחורות. גם חלק ניכר מהרהיטים והאוספים של המשפחה אבדו. למרבה המזל, חלק מהספרים נשמרו והגיעו בסופו של דבר לספריות שונות.
בשנת 1947, אקטרינה הפכה לנזירה ותרמה את הרכוש לדיוקסיה הרומית כדי לבנות נזירות. עם זאת, לאחר שש שנים בלבד, הקומוניסטים הרסו את המנזר, הנזירות הועברו לבוטושאני והרכוש הועבר לבעלות המדינה. הטירה שימשה כמחסן צבאי ומשנת 1960 הפכה לבית לילדים פגועי נפש. שמונה שנים מאוחר יותר נשרפה עליית הגג ולקחה איתה את אחרון הרהיטים המקוריים שאוחסנו בה. שריפה שנייה, גניבות מאסיביות והיעדר תחזוקה הביאו להתקלקלות ניכרת של המבנה.
רק בשנת 2001 הוחזרה הטירה למטרופולין של מולדביה ובוקובינה, ומאז השתפר באופן ניכר גורלה ושל מבני החוץ. כיום, כחלק ממתחם מנזר Miclăușeni, הוא נמצא ברשימת המונומנטים ההיסטוריים במחוז יאסי. בשיחה עם האם המנזר, למדתי גם שהמנזר משוחזר ומושקע כל הזמן. צוות המנזר אחראי על גישה לכספים אירופיים לשיקום הטירה. התרשמתי מאוד מכמה עבודה נעשית במיקלאוצ’ני, מכמה אירועים מאורגנים ועד כמה המקום פתוח לקבלת אורחים. אני מאחל לך אותו דבר!
דנה גונט
טקסט & תמונות: דנה גונט