ספר מסע ברומניה | טרנסאלפינה

יום 17 & 18: אנחנו נוסעים בטרנסאלפינה, אבל אחרי כמה שעות אנחנו מבינים שאנחנו מתגעגעים לחלק היפה. גוגל מדבר על חסימה, פסי הגנה חסרים ועל כך שהכביש מעולם לא גמר… ובכן, נתנו לזה להגיע, להסתובב, לנסוע חזרה (הטרנסאלפינה איכשהו מחולקת לשניים).

מאות ציידי פטריות מושכים אלפי קילוגרמים של פטריות מהיער, בבורות גדולים המוכרים לנו מבציר הענבים. לא ייאמן איזה כמויות יש.

אנחנו מוצאים מקום נהדר לישון בו, אפשר לנסוע בכביש רק בין השעות 8-18…טוב אנחנו בכל מקרה עומדים, ולא נוסעים. 😉🙂 ברומניה זה כנראה לא משנה, המקומיים נוסעים כמובן גם אחרי השעה 18 בסביבות, חופרים אבנים וכו’.

בבוקר אז עדר כבשים לידנו, עדיין מבלים זמן רב באזור ההר הנפלא, כדי להגיע סוף סוף אחר הצהריים לטירה בהונדוארה לביקור.

טקסט ותמונות מאת Gerhard Daniela Zitzmann