בשבילים של רטזאט

מהדרום המתון של הגבעות ממשיך המסע מערבה, שם הנוף הופך לפראי יותר. כאן מתנשאים הרי רטזאט, אחד מרכסי ההרים המרהיבים ביותר בקרפטים. הם מהווים חלק מהפארק הלאומי העתיק ביותר ברומניה ומהווים גן עדן למטיילים, לצלמים ולחובבי הטבע.

הפסגות מתנשאות לגובה של מעל 2,500 מטר, וביניהן פזורים יותר מארבעים אגמי קרחונים, צלולים ושקטים כמראות. הגדול שבהם, אגם בוקורה, נוצץ בכחול כהה, שנראה כמעט שחור באור השמש. השמים משתקפים במימיו, ומי שמבלה את הלילה על גדותיו זוכה לחזות באחד ממחזות הטבע המרהיבים ביותר באזור: זריחה שבה הערפל עולה מהעמקים והאור הראשון זוחל על הרכסים התלולים. הטיפוס אל הנקודה הגבוהה ביותר, פסגת פלאגה (2509 מ'), הוא מאתגר אך משתלם. מלמעלה נפרש העולם כים ירוק של עמקים, יערות וכפרים רחוקים.

למטיילים פחות מנוסים מציע הפארק הלאומי גם מסלולים קלים יותר, כגון המסלול מראושור (Râușor) למעלה אל אגם סטביה (Stevia). נעליים יציבות, מעיל גשם ומים בכמות מספקת הם חובה – מזג האוויר בקרפטים עלול להשתנות תוך שעה. מי שיש לו מזל, ייתקל בדרך באיילים או במרמיטות.

כנסיית האבן של קולץ כמקור השראה

בין האתרים התיירותיים של היישוב ראו דה מורי נמנית כנסיית האבן האורתודוקסית של קולץ, אחד המנזרים העתיקים ביותר ברומניה שעליהם יש תיעוד. היא הוקמה בתחילת המאה ה-14, בין השנים 1310 ל-1315 לערך, על ידי משפחת האצולה קנדשטי. במאה ה-15 הוקם במקום מנזר מתבודד בהשפעת מנזר פריסלופ, אשר התקיים עד המחצית השנייה של המאה ה-17, אז גירשו הכוחות הקלוויניסטיים את הנזירים. רק בשנת 1989 שוחזר החיים המנזריים על ידי הקוריה הבישופית של אראד, ומאז 1995 מתגוררת במקום שוב קהילה קטנה של נזירים.

הכנסייה בנויה מאבן. המגדל המרובע הבולט שלה, שנבנה בעבר למטרות הגנה, הכיל שלושה חדרים, שניים מהם העליונים שימשו בעבר למגורי הנזירים. בפנים ניתן למצוא פרסקאות דהויות אך יקרות ערך של הצייר שטפן, שעיצב גם את הכנסיות באוסטרוב ובדנסוש.

למקום זה קשורות אגדות. אומרים שז'ול ורן שאב השראה מהאווירה המסתורית של הכנסייה והטירה הסמוכה לכתיבת הרומן שלו "הטירה בקרפטים". האם זה נכון, נותר לשיקול דעתו של הקורא. מקולץ' הדרך קצרה עד לרושור, למרגלות רכס רטזאט.

ראושור – השער בגובה

אתר הנופש הקטן ראושור מהווה נקודת מוצא מצוינת לטיולי הליכה בהרים – והוא יעד פופולרי גם בסתיו. המקום שוכן בגובה של כ-1,250 מטר, מוקף בעצי אשוח ונחלים הרריים צלולים, ויש בו את הקסם של כפר אלפיני.

בחורף הופך ראושור לאתר סקי, אך גם בעונה החמה יש כאן פעילות רבה. הרכבל – המיועד בדרך כלל לגולשי סקי – פועל גם בקיץ. הוא מביא את המבקרים למישור בגובה של כ-1,560 מטר. הנסיעה נמשכת רק כמה דקות, אך היא חוויה של ממש: היער נפרש מתחת, ועם כל מטר שעולים, הנוף מתרחב. עם ההגעה לפסגה, מחכה נוף פנורמי עוצר נשימה – המבט משוטט על פסגות רטזאט, על עמקים וכפרים מרוחקים, על נוף שנוצץ בכל גווני הירוק.

מטיילים רבים עולים לכאן פשוט כדי ליהנות מהשמש, לצלם תמונות או לערוך פיקניק על הדשא. במקום יש ספסלים, פינות מנוחה ודוכן מזון קטן. בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהאור מתרכך והצללים מתארכים, ראושור אולי יפה ביותר – שקט, שלווה, כמעט מנותק מהעולם.

ישנם מקומות לינה בכל טווחי המחירים: מבקתות הרים כפריות ועד פנסיונים נעימים עם אח ומטבח ביתי. בקתת Râușor פופולרית במיוחד – היא שוכנת ממש בקצה היער ומציעה 34 מקומות לינה, מאכלים תוצרת בית ומארחים ידידותיים. בערב, כשהצרצרים מצייצים והשמיים נצבעים בכחול עמוק, יש תחושה שהזמן עומד מלכת.