בסוף השבוע האחרון ביקרנו בשלושה יקבים בדראג'שאני!

התחנה הראשונה שלנו הייתה ב-בית היין Iordache שם צילמנו את רוב התמונות שלנו. ליד אגם שושן המים, בכרם, עם סלסלת הענבים שהכינה המארחת שלנו, ליד השולחן הערוך להפליא, באוסף התלבושות העממיות או אוסף המטבעות והשטרות הרומניים. טעמנו יין, אבל גם תירוש טרי ולמדנו את סיפורם של ענבי מאכל ויקטוריה. זהו אחד מזני ענבי השולחן הנצרכים ביותר בעולם והוא נולד בדראג'שאני. הוא קיבל פטנט ב-1978 והוא נושא את שמה של האישה שיצרה אותו, ויקטוריה לפדאטו, שעבדה עם מהנדס הגננות ג'ורג' קונדי. ענב ויקטוריה מתוק ועמיד בפני כפור ובצורת, ולכן הוא גדל כיום בכל רחבי העולם.

כמו כן, ממר Iordache, הדור השלישי של כורמים, למדתי שהשנה הוא הצליח לאשר את הקראמפוזיה הארומטי, ענב שכבש אותי.

כבשה אותי הקרמפוזיה הארומטית שנעשתה ביקב באואר. יקב עם סיפור יפה מאוד, זה של אוליבר באואר, ייננולוג, שהגיע ב-2004 לייצר יינות בסטירביי והתאהב ב… קרמפוסי. כן, גם אני חשבתי שאשתו רלוקה היא הסיבה שהוא נשאר ברומניה, אבל נראה שהיא כבר שכנעה אותו להישאר כשהם נפגשו. נהניתי מהאווירה באואר לא פחות מהיינות שהפתיעו אותי לטובה. אני לא אנין טעם, אבל אני גם לא בדיוק מחוץ לנושא. ואוליבר הוא נלהב ומכוון איכות, מה שהופך את היין לאומנות ולא לעסק.

בסופו של יום, בערב, עצרתי גם בסטירביי, מקום שהתכוונתי לחזור אליו לחוויה מלאה. למקום יש היסטוריה ארוכה מאחוריו וטעם טוב. זה היה סיום מושלם ליום, עם נוף של נהר אולט וכוס יין מבעבע מתחת לזריחת הירח.

מה שאני רוצה לומר הוא שכשאתה אוהב לחקור, אתה מוצא יופי גם רחוק וגם קרוב לבית. נהניתי מההזמנה הזו, שעליה אני מודה לסימון ולרמונה ה-האחיות המטיילות, כי אלה מקומות קרובים אליי ובכל זאת אני לא מצליחה לבקר בהם, כי אני מרגישה שאני יכולה לעשות את זה בכל עת.

סתיו, עמוס בכרמים בכל הארץ, והם עושים עבודה טובה יותר ויותר. זה רעיון טוב ל-#MeetMyCountry
Dana Gonț
טקסט ותמונות: Dana Gonț